פסק-דין בתיק עת"מ 29451-05-11

מבוא

1.     העותר תושב בית ג'אן קיבל בתחילת שנות ה-90 במסגרת עיסקת חליפין שטח אדמה חקלאית עליה בנה ללא היתר חמישה מבנים למגורים לו ולבני משפחתו בשטח של     994 מ"ר. החל מיום 19.7.94 הוגשו נגד העותר כתבי אישום, הוצאו צווי הריסה ואיסור שימוש בקשר לעבירות הבניה הנ"ל.

2.     אין מחלוקת כי עד היום לא קיים העותר את צווי ההריסה, המבנים עומדים על תילם והמבנים משמשים למגורים גם היום.

3.     העותר הגיש עתירה נגד משיבה 1- הוועדה  המקומית לתכנון ובניה מעלה  נפתלי, משיבה 2-מועצה מקומית בית ג'אן ומשיבה 3 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון.  בעתירתו מלין על המצב התכנוני בבית ג'אן שמונע ממנו לטענתו להכשיר את הבניה שבנה ולקבל היתרי בניה. בדיון מיום 13.12.2011 הובהר כי עתירתו מתבססת בעיקרה על הטענה כי המשיבה 3 לא קיימה החלטה מיום 23.10.1994 לפיה יש לתת לו היתר בניה.

4.     בעתירתו ביקש העותר לבטל כל הליך פלילי נגדו, אך בדיון הודיע ב"כ העותר כי אין בכוונתו לבקש מבית המשפט לענינים מינהליים להתערב בצווים ופסקי דין של בית המשפט שדן בהליכים הפלילים, (עמוד 1 שורה 24) ובצדק, (ראו לענין ההפרדה בין ההליך הפלילי להליך המינהלי, בר"ם  1133/11 חברת פגי רום בע"מ נגד מדינת ישראל - עיריית תל אביב).

5.     לטענת העותר התנהלות המשיבים אינה סבירה ואינה מידתית, השיהוי בן עשרות השנים בקידום המצב התכנוני גרם ויגרום למצוקת דיור, תכנית "התקועה" שנים מובילה לתוצאה של חריגה קיצונית מסמכות והתנהלות חסרת תום לב מטעם רשויות התכנון.

6.     בראש ובראשונה על העותר להתמודד עם שתי טענות מקדמיות שהעלתה המשיבה 3, האחת-חוסר ניקיון כפיים-הכיצד העותר מבקש את עזרת בית משפט בעוד שהוא מפר את צווי ההריסה והפסקת השימוש והשניה- שיהוי- הכיצד ניתן לקיים בשלהי שנת 2011 דיון בנושא החלטה משנת 1994.

דיון

7.     לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, לרבות דברי העותר בעצמו שוכנעתי כי דין העתירה להדחות.

8.     הוועדה המחוזית בתגובתה סקרה את ההליכים הפלילים הרבים שנוהלו ומתנהלים נגד העותר בגין עבירות הבניה. ביום 15.4.94 בנה העותר ללא היתר בניה,  מבנה על פני שטח של 165 מ"ר, על קרקע חקלאית מוכרזת-שמורת טבע.

ביום 24.10.96 הורשע העותר על מעשיו במסגרת ת.פ. 1887/95 של בית משפט השלום בעכו והוצא צו הריסה לבנין, צו שלא בוצע עד היום.

העותר המשיך במעשיו ובנה מבנה נוסף ללא היתר, ביום 24.2.07 הוגש נגדו כתב אישום, העותר הורשע וביום 23.10.2007 הוצא צו הריסה ואיסור שימוש, גם לאחר ערעורים לבית המשפט המחוזי (ע"פ 2722/07 וע"פ 3009/08) ורע"פ 2806/08 שהגיש העותר לבית המשפט העליון, נותרו צווי ההריסה וצווי הפסקת השימוש על כנם ולמרות זאת המבנה לא נהרס והעותר ממשיך לעשות בו שימוש ואם לא די בכך המשיך העותר ובנה ארבעה מבנים נוספים על אותה קרקע חקלאית ושוב ללא היתר בניה.

בנוסף הוגש נגד העותר כתב אישום על ביצוע פעולות בניה תוך הפרת צו הפסקה שיפוטי (ת.פ. 3263/07). העותר המשיך בשלו ולכן הוגשו נגדו שלושה כתבי אישום נוספים  (ת.פ. 41798-11-11, 41484-11-11 ו- 41644-11-11) בין  השאר בגין אי קיום צו שיפוטי.

9.     ריכוז הנתונים מראה כי העותר בנה על קרקע חקלאית חמישה מבנים בשטח כולל של 994 מ"ר המשמשים אותו ואת בני משפחתו למגורים, למרות שהמבנים נבנו ללא היתר.

10.                        אין כל הצדקה לתת סעד למי שמגיע לשערי בית משפט כשהוא מפר חוק וצווים של בית משפט לאורך שנים וגם ליום הדיון בעתירה הוא מגיע, תוך כדי עשיית שימוש בחמישה מבנים למגורים שנבנו על ידו ללא היתר על קרקע שייעודה חקלאות ותוך כדי התעלמות בוטה מצווי הריסה וצווי הפסקת שימוש שהוצאו נגדו במהלך השנים.

די בכך כדי להביא לדחיית העתירה ללא דיון לגופה וצודקת המשיבה 3 בתגובתה כי גם הסתרת פרטי כל ההליכים הפלילים הנ"ל במסגרת כתב העתירה (ראו התאור הלקוני בסעיף 39 לעתירה), מהווה חוסר ניקיון כפיים.

11.תמהני לא פחות כיצד מבקש העותר לקיים היום דיון בעילות מתחום המשפט המינהלי  בנושא המכונה על ידו החלטה שניתנה ביום 23.10.1994 (נספח לא לעתירה). שיהוי כה כבד מחייב אף הוא דחיית העתירה ואבהיר כי ביקשתי מב"כ העותר אסמכתא משפטית המאפשרת דיון בעתירה מינהלית בעילה שנוצרה לפני 16 שנה ותשובה לא קיבלתי. 

העותר בטיעוניו בדיון הרחיב החזית וטען כי למעשה העילה נוצרה כבר בשנת 74 עת רומה לטענתו, הסבר מספק מדוע פנה לבית המשפט רק בחלוף 37 שנה! לא היה לו (עמוד 2 לפרוטוקול שורה 25).

12.                        לכך אוסיף כי  העותר מכנה את נספח לא' הנ"ל החלטה עליה הוא מבסס את העתירה והוא אף הרחיב החזית וביקש בטיעון בע"פ לראות באותה החלטה הבטחה שלטונית, אלא שעיון במסמך מראה כי מדובר במכתב ולא בהחלטה ולכל היותר ניתן להבין ממנו כי כותב המכתב גבי אשטון-מרכז פיקוח צפון  מהפיקוח על הבניה במשרד הפנים, כמתואר בסעיף יג' לעמוד האחרון "ממליץ במקרה חריג זה אפשרות לאשר לו קבלת היתר בניה לפי סעיף 97 או סעיף 97א וזאת בתנאי ויקבל אישור מכל הגורמים המוסמכים כגון: הוועדה המחוזית, רשות שמורות הטבע והולק"ח".